החלטה בתיק ע"מ 3564/09

העורר מואשם בבית המשפט הצבאי בהחזקת אמל"ח. על פי האמור בכתב האישום עולה כי הראיות נגד העורר מבוססות על עדות עד מפליל, ועל חיזוק מאת עד שלישי, אשר מחזק את עדות העד המפליל בנקודות מסוימות. כל האמור הינו לכאורה, מבלי לקבוע מסמרות, אם אכן כך פני הדברים, אלא לצורך הליכי מעצר אלה.

טענת העורר פשוטה בתכלית. לפי עמדתו, המפליל היה שותפו של אחיו של העורר. שניהם ניהלו יחדיו אטליז, ולימים נפרדו דרכיהם עקב סכסוך. בין השיטין ניתן להבין כי העורר טוען שהשותף רימה את האח.

לפיכך, לעמדת העורר העד  משקר, מעליל על העורר, ומפליל אותו במעשה שלא עשה.

הלכה למעשה מבקש הסנגור כי נבחן, כבר  בשלב זה של ההליכים, עוד טרם הקראה, את אמינות העדויות -ולא מתוכן- אלא על סמך דבריו שלו.

ספק אם גם המרחיבים ביותר, אשר מוכנים לבחון את מופרכות הראיות או משקלן בשלב המעצר, צועדים את אותה כברת הדרך אותה מבקש הסנגור הנכבד כי נעשה.

בשלב הארכת המעצר נבחנות הראיות ברמה הלכאורית, ומניחים כי האמור בהן אמת. אכן, מעת לעת, גם נשמעת הטענה כי יש ללכת יותר מכך. אולם במה דברים אמורים: בכך שמחומר הראיות עצמו ניתן ללמוד על מופרכות של ראיות מסוימות, או על משקלן המועט, או על חוסר סיכוי בעליל להרים את נטל הראיות.

כאן לא מתקיים אף לא אחד מהחריגים אלה. נהפוך הוא. ככל שנדרשתי להעמיק בחומר הראיות, הגעתי למסקנה כי בשלב זה אין לקבל את עמדת העורר.

שהרי העורר מבסס טענתו, בעיקרה, על כך שהוא מסוכסך, ואולי אף  מעורב בתקרית אלימה עם השותף, ולשותף מניע ברור להעליל עליו.

דה-עקא שקריאת עדותו של העורר במשטרה, לא מעלה כל בסיס לטיעון שכזה. העורר נשאל אם הוא מכיר את העד (המפליל) והוא אישר כי עד זה היה שותפו של אחיו, אולם לא יותר מכך. העורר לא אמר כי יש סכסוך כלשהו בינו לבין העד, והרי אם סכסוך זה מהווה בסיס כל כך איתן לטענה בדבר עלילה, כיצד דבר זה לא עלה מיידית שעה שנשאל על ההיכרות? לא באתי לקבוע אם אכן היה סכסוך או לא היה. אלא שהסתפקות בטיעון של הסנגור בשלב זה של דיון כי היה סכסוך, אינה יכולה לבוא במקום הראיות המצויות בתיק. בוודאי כאשר מדובר במעין "גרסה כבושה".

תפקידו של בית המשפט שישמע את התיק הוא להתרשם מדברי העדים, לרבות העורר, אם זה יבחר להעיד, כדי לקבוע אם יש עלילה או דברי אמת בדברי העד.

עוד אציין כי העד המפליל מתייחס בדבריו לשורה של אירועים ומעורבים. אם אכן מטרת העלילה היא נקמה בעורר, מה הטעם וההסבר לצירופם של האחרים לאותו לסיפור? הסבר לכך לא ניתן, וספק אם ישנו. מכל מקום בכך יכריע בית המשפט שישמע ההוכחות.

סוף דבר, בתיק יש ראיות לכאורה באחזקת אמל"ח אקדח ורובה צייד. אחזקת אמל"ח באזור הינה בגדר עבירה המעידה על המסוכנות שבה. לאור האמור אין מקום לבחון כל חלופת מעצר. העובדה שלא נמצא הנשק, אין בה כדי להפיג את המסוכנות אולי להיפך. שהרי יתכן כי רק העורר יודע היכן הנשק ושחרורו יכול להוביל להעברת הנשק לאחר.

לאור האמור הערר נדחה.

ניתנה היום, 15 בדצמבר 2009, כ"ח בכסלו התש"ע, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: